חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 בא להבטיח כי עובד אשר אינו מסוגל לעבודה עקב מחלה, יקבל משכורת (גם אם חלקית) בגין התקופה בה לא יכול היה לעבוד.

כאשר עובד נעדר מעבודתו בגין מחלה, עליו להודיע למעביד על כך תוך 3 ימים מהיום הראשון בו אין באפשרותו לעבוד.

כן ימסור העובד למעביד על תקופת היעדרותו הצפויה בגין המחלה ויעביר לעיונו של המעביד את תעודת המחלה חתומה על ידי הרופא.

במידה והמעביד ידרוש מהעובד להיבדק על ידי רופא , על העובד להתייצב לבדיקה זו. (העובד יזומן לבדיקה כאמור כאשר לדוגמא קיים חשש/חשד/ספק אצל המעביד כי תעודת המחלה פיקטיבית)

בגין כל חודש עבודה מלא, יהא העובד זכאי ל- 1.5 ימי מחלה.

ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה.

להלן תקופות עבודה שיבואו בחשבון לעניין חישוב ימי הזכאות לדמי מחלה: ימי חג , יום המנוחה השבועי (יום השבת), ימי אבל, חופשת לידה, אימון לשירות עבודה לפי חוק שעות עבודה בשעת חירום. כלומר, גם ימים אלו בהם העובד אינו נמצא פיזית במקום העבודה, יחושבו כיום עבודה לעניין זכאות לדמי מחלה.

בהתאם לדין, עובד זכאי לצאת לחופשת מחלה של עד 7 ימים בשנה עבור בדיקות בת זוגתו הקשורות להיריון ועבור הלידה עצמה.

בנוסף, עובד זכאי לצאת לחופשת מחלה של עד 8 ימים בגין מחלה של ילד מתחת לגיל 16. ובמקרה של הורים חד הוריים עד 16 ימים בשנה.

בנוסף, עובד זכאי לצאת לחופשת מחלה של עד 6 ימים בשנה בגין מחלת בן זוגו ו/או בגין מחלת הוריו ו/או הוריו של בן זוגו אשר הינם מעל גיל 65 ובלבד שאין באפשרות בן הזוג ו/או הוריו ו/או הורי בן זוגו לבצע פעולות בסיסיות יום- יומיות (כגון: אכילה, הלבשה, רחצה וכו')

בכפוף לתקופת הזכאות, יהא זכאי העובד לקבל תמורה עבור ימי המחלה בהתאם לשיעורים הבאים:

עבור היום הראשון לא ישולם שכר, עבור היום השני והשלישי ישולם שכר בשיעור 37.5% ואילו ביום הרביעי לחופשת המחלה ואילך ישולם שכר בשיעור של 75%.

את דמי המחלה המעביד ישלם לעובד במועד בו אמור להיות משולמת המשכורת החודשית.

תשלום דמי המחלה כפוף להמצאת תעודת המחלה כאמור.

על פי החוק , מעביד יהא פטור מתשלום דמי מחלה במידה והוא ביטח את העובד בביטוח מחלה במסגרת קופת הגמל.

בנוסף, עובד שעבד במהלך תקופת מחלתו (בין אם קיבל שכר בגין עבודתו בתקופה זו ובין אם לא) אינו זכאי לדמי מחלה שכן הוא איבד את זכותו לדמי מחלה עת הוא עבד במועד זה.

במידה והעובד ניצל את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו , אין המעביד מחויב לשלם לעובד בגין ימי המחלה שהחסיר מהעבודה. יחד עם זאת במקרים מסוימים, ייתכן וכי העובד יהא זכאי לתשלום בגין תקופה זו מהמוסד לביטוח לאומי. היעדרות מעבודה בגין פגיעה מתאונת דרכים אינה מחייבת את המעביד לשלם לעובד בגין ימי מחלה אלה.

במועד סיום יחסי עובד- מעביד קרי במועד פיטורין או התפטרות, אין המעביד פודה את ימי המחלה שנצברו. שלא כמו צבירת ימי חופשה, ימי מחלה משולמים לעובד רק במידה והוא חלה, בתקופת העסקתו.

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.