רשלנות ואחריות עורך דין בעת ייצוג בעסקת מקרקעין

רשלנות ואחריות עורך דין בעת ייצוג בעסקת מקרקעין

מאת: עו"ד יעל פרי ועו"ד אלון פרי

אמנם אין תחליף לייעוץ משפטי ומקצועי של עורך דין בעל ניסיון הבקי בתחום המקרקעין ואולם, ישנם עורכי דין המגלים במקרים מסוימים חוסר יסודיות ורשלנות בעת טיפולם בעסקת מקרקעין וכתוצאה מכך, נפגעות זכויות לקוחותיהם. הרשלנות המקצועית של עורך דין כמו כל רשלנות אחרת מסתמכת על שלושה רכיבים: חובת הזהירות[1], הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק בגין ההפרה. על כן, עורך דין מחויב להיות זהיר, מיומן, להעניק הסברים ללקוחותיו על כל מסמך רלוונטי, להתייעץ עם לקוחותיו ולבטח, לשמור על זכויותיהם והאינטרסים שלהם.
תלונות נגד עורכי דין כוללות התרשלות בבדיקת הזכויות הקנייניות, בדיקת המצב התכנוני, בדיקת שעבודים עיקולים והפקעות, רשלנות ברישום הערת אזהרה ו/או רישום הזכויות על שם הרוכשים ורשלנות באי הסדרת בטוחות לכספים ששולמו.
כמו כן, תביעות רבות נוגעות לתחום מיסוי מקרקעין לאור רשלנותם מקצועית מצד עורכי דין. לדוגמא: טעויות בפרשנות של סעיפי פטור, טעויות בבחירת סעיפי פטור, טעויות בספירת מניין ארבע השנים (סעיף 49ב(1)) תקופות צינון, טעויות בתכנון מס והערכת סכומים לתשלום המיסים, טעויות בדבר הגדרת "דירת מגורים מזכה" ועוד.
לכן, מומלץ מאוד לבדוק האם עורך הדין המטפל והמייצג אתכם בעסקת המקרקעין רשום בלשכת עורכי הדין, מהו הרקע של עורך הדין וניסיונו בביצוע עסקת המקרקעין .
 
 
 
 
 
מאמר זה נכתב על ידי עורך הדין אלון פרי ועורכת הדין יעל פרי ממשרד יעל פרי ושות'
 
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

[1] סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968.