רוכשים או מוכרים דירה? היזהרו מהונאה!

רוכשים או מוכרים דירה? היזהרו מהונאה!

מאת: עו"ד יעל פרי ועו"ד אלון פרי

הונאות בתחום המקרקעין הינן ההונאות הכואבות ביותר בשל גודל והיקף העסקה וכל בשל החשש כי אדם עלול לאבד את כל חסכונותיו שצבר במשך חייו. הואיל ועסקת במקרקעין מתחילה ומסתיימת באמצעות מסמכים ואישורים בכתב, אין קושי רב לנוכלים לזייפם ולבצע את הונאתם לרבות זיוף תעודות זהות, חותמות ועוד. כך זיוף של מספר מסמכים וניצול חוסר ערנותם של בעלי הנכס יכול להשאירם מחוסרי כל.  
 
להלן מספר דוגמאות להונאות מקרקעין:
1.        מבצע ההונאה, הנוכל, שוכר דירה ועובר לגור בה ובאמצעות חוזה השכירות עליו חתם, מסופקים לו כל הפרטים הנחוצים לו לביצוע הונאתו. כלומר, באמצעות מספרי גוש וחלקה, יכול הנוכל לברר מיהו בעל הנכס, האם חלים על הנכס שעבודים, הערות אזהרה וכו'.      בנוסף, שמם של הבעלים, מספר תעודת הזהות שלו וכתובתו המלאה מופיעים בהסכם השכירות, נתונים אשר יקלו על הונאתו של הנוכל. במקרה זה, הנוכל יזייף את תעודת הזהות עם פרטי בעל הנכס בשילוב תמונתו. הנוכל יפרסם מודעה למכירה בעיתון עד למציאת רוכש פוטנציאלי. המעוניין בדירה יפנה לעורך דינו והאחרון יבצע בדיקת פרטים של תעודת זהות אל מול נסח הרישום וכתוצאה מכך, יאשר ויאמת את הפרטים.לאחר מכן, תתבצע העסקה והרוכש התמים יעביר את התמורה בגין הנכס לחשבון הבנק של הנוכל. לאחר העברת התמורה , הנוכל ימשוך את הכסף ויעבירו לחשבון בנק אחר ויעלם.
זמן רב עלול לחלוף עד שבעל נכס המקרקעין המקורי יופתע לגלות כי הנכס אינו רשום עוד על שמו.
2.        הנוכל חותם עם רוכש הנכס על הסכם למכירת הנכס וכבר ביום למחרת הואמוכר את הנכס פעם נוספת לרוכש אחר. הרוכשים עצמם אינם מודעים כי הדירה נמכרה במקביל גםלאדם נוסף ומגלים זאת רק בבואם לשינוי נסח הטאבו.
 
אם רכשתי את הנכס וגיליתי כי מדובר בהונאה? האם אהיה זכאי בכל זאת לנכס?
החוק במדינת ישראל פוסק לטובת בעל הנכס המקורי אשר לא היה מודע כלל כי הנכס שבבעלותו נגזל ממנו בלא ידיעתו וכי היה חשוף להונאת מקרקעין. לכן, ככל שמוכח שאין לבעל הנכס המקורי קשר עם הונאת המקרקעין, הנכס נשאר רשום על שמו והליך הרישום המזויף בלשכת רישום המקרקעין ימחק. לכן, למעשה המכירה לא בוצעה גם אם כבר נרשמה בטאבו והיא שייכת לבעלים המקורי.
כמו כן, ישנם מצבים שבהם בעל המקרקעין המקורי המהווה מוכר בעסקת המקרקעין הוא בעצמו הנוכל המציג מצג שקרי לגבי נכס המקרקעין. כך לדוגמא כשבעל הנכס המקורי מוכר לרוכשים את דירת מגוריו ובסופו של דבר מתגלה שהדירה אינה משמשת כלל למגורים אלא משמשת כמחסן בלבד.
איך אפשר לזהות נוכל? איך אפשר למנוע את מעשה הונאת המקרקעין?
א.   היעדר עורך דין המטפל מצד המוכרים עלול להוות סממן מחשיד. ככל שקיים עורך דין לכאורה, יש לבדוק את שמו של עורך הדין הרשום במסמכי עסקת המקרקעין – שמו וחתימתו של עורך הדין יופיעו פעמים רבות על גבי מסמכי העסקה. לכן, מומלץ לבדוק את שמו של עורך הדין באתר לשכת עורכי הדין[1], האם יש עורך דין תחת השם החתום במסמכי העסקה, האם הינו בעל רישיון בתוקף.
כמו כן, מומלץ ליצור קשר טלפוני עם עורך הדין ולוודא כי הוא אכן האדם החתום על מסמכי העסקה.
ב.    משנמצא נכס המקרקעין, מומלץ להסתייע בשכנים לצורך קבלת פרטים הידועים להם על מוכרי הנכס, אמינותם של המוכרים, היכרות אישית של השכנים כלפי המוכרים, האם המוכרים הם הבעלים של הדירה, תקופת הזמן שבה הם גרים בנכס ועוד.
ג.     מומלץ שלא להסתפק רק בתעודת זהות לצורך זיהוי המוכרים אלא לבקש מסמכים נוספים לזיהויים.
ד.    הזמנת מעקב על שינויים בנסח רישום – ישנו שירות המאפשר לבעל הנכס לקבל התרעות בצורת הודעת אינטרנט ישירות אל תא הדואר האלקטרוני כאשר מתבצעת פעולה הקשורה לנסח הטאבו שלו. שירות זה מוצע בין היתר על ידי אתר "טאבו ישיר" מקבוצת קו מנחה[2] .
ה.   רישום הערת אזהרה – רישומה של הערת אזהרה אמנם אינו אפקטיבי כאשר מדובר במקרה של הונאת מקרקעין אולם במצב שבו הנכס נמכר לשני רוכשים שונים, אזי ישנה עדיפות לרוכש הראשון בזמן שסיים את רישום הנכס בטאבו על שמו.
ו.     כדי להימנע ממצב שבו בעל הנכס המקורי מציג מצגים שקריים, יש לדאוג לחייב את המוכרים להצהיר על אמיתות המצגים שהוצגו בפני המוכרים ולקבוע כי כל מצג שיתברר כמצג שקרי וכוזב יהווה הפרה יסודית של הסכם המכר אשר תגרור תשלום פיצויים מוסכמים.
 
מאמר זה נכתב על ידי עורך הדין אלון פרי ועורכת הדין יעל פרי ממשרד יעל פרי ושות'- משרד עורכי דין
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטיו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.