נוכח ההפרטה בקיבוץ והשינויים באורחות החיים בקיבוץ ונושא הקבוץ המתחדש בכלל, עולות שאלות וסוגיות חשובות ועקרוניות בכל הנוגע למערכת היחסים בין הקיבוץ לחבריו, עליהן יש לתת את הדעת.

נושא חשוב במעלה, הינו יחסי עובד – מעביד בין הקיבוץ לחבריו.

עד לשינוי אורחות החיים בקיבוץ וכל עוד משכורתם של חברי הקיבוץ הופרשה לקופת הקיבוץ ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הקיבוץ לחבריו.

יחד עם זאת, משהשתנו אורחות החיים בקיבוץ  והחל הליך ההפרטה בקיבוץ ובהתאם,  תפקידיהם ועבודתם של חברי הקיבוץ תומחרו ושכר עבודתם של חברי הקיבוץ הועברו לידיהם הפרטיות, נשאלת השאלה, האם עתה  מתקיימים יחסי עובד- מעביד בין חברי הקיבוץ לקיבוץ?

אנו סבורים כי התשובה לכך הינה חיובית. כלומר, ממועד שינוי אורחות החיים בקיבוץ, יש לקבוע כי , קיימים גם קיימים יחסי עובד- מעביד בין הקיבוץ לחבריו. במקרה כזה, זכאים חברי הקיבוץ למלוא הזכויות הסוציאליות להם זכאי כל עובד שכיר, בהתאם לכל דין.

יש לציין כי בית הדין לענייני עבודה טרם הכריע בסוגיה זו. יחד עם זאת , ניתן למצוא ניצנים ראשונים המעידים על שינוי המגמה הקיימת בפסיקה ובדין בכל הנוגע לקיומם של יחסי עובד – מעביד בין הקיבוץ לחבריו.

כך לשם הדוגמא, בשנת 2005 פורסמו מספר תקנות המתייחסת באופן ישיר לקיבוץ המתחדש בנוגע לגמלת אבטלה והבטחת הכנסה . על פי המוסד לביטוח לאומי, הכנסתו של חבר הקיבוץ, תחושב בהתאם לתלוש השכר של חבר הקיבוץ באותו אופן בו מחושב שכר של עובד שכיר. כלומר, בעניין חוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי השווה את מצבו של חבר קיבוץ מתחדש למצבו של עובד שכיר.

משרדינו מייצג חברי קיבוץ רבים כנגד הקיבוץ בכל הנוגע לזכויותיהם הסוציאליות כעובדי הקיבוץ המתחדש.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.