כאמור, הצדדים לחוזה המשולש הינם שלושה כדלקמן:
א.       מנהל מקרקעי ישראל, המהווה את הבעלים של המשקים החקלאיים. 
ב.       הסוכנות היהודית – אשר הינה הגוף אשר שוכר את המשקים החקלאיים ממנהל מקרקע

           ישראל והוא מהווה את הגוף המיישב.

ג.        המושב/האגודה – הגוף אשר מעביר את הזכויות במשקים החקלאיים לחברי האגודה.

זכות בר רשות במשק אינה זכות קניינית אלא זכות חוזית הנובעת מהחוזה המשולש ומקנה זכות שימוש .

בחלק מהמושבים הזכויות במשקים מוסדרות באמצעות חוזה דו צדדי הנכרת בין מינהל מקרקעי ישראל לאגודה. גם חוזה זה כמו החוזה המשולש, מתחדש מידי שלוש שנים.

מטרתו של מנהל מקרקעי ישראל היא לשמר את היחידה החקלאית כיחידה אחת שלמה שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול. הרעיון העומד מאחורי החלטה זו היא שימור המשק החקלאי והגשמת ייעודו ככזה. לפיכך, המדיניות הרווחת הינה למנוע את פיצולו של המשק.ומשכך פותח המושג "בן ממשיך" והמשמעות הינה שהמשק מועבר לבןאחד (ובן/ת זוגו) קרי הבן הממשיך.

על פי ההגדרה של "בן ממשיך", מדובר בבן אחד בלבד (או בנכד אחד) המחזיק בנחלה בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי. הבן הממשיך הוא הבן שבונה את ביתו בחלקה שליד בית הוריו, מעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר פטירת הוריו הוא יהיה הוא לבעל הנחלה במקומם.

ישנה חשיבות מכרעת לסוג החוזה החל על המשק (משולש או דו צדדי ) וזאת מאחר והחוזה החל על המשק, מסדיר את מערכת היחסים של חברי האגודה והיכולת שלהם למנות בן ממשיך ו/או להוריש את המשק. כל חוזה מגדיר בצורה שונה מה דרך העברת הזכויות במשק לילדם של בעלי המשק.

באופן כללי, על פי הקבוע בחוזה המשולש, כאשר נפטר בעלים של משק, הזכויות במשק מועברות לבן/בת הזוג.

במידה ואין בן/בת זוג הזכויות במשק עוברות לבן הממשיך.

על מנת למנות את ה"בן הממשיך" אליו יועברו הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים, בעלי המשק, יש לבצע את הליך המינוי בהתאם לקבוע בדין. המינוי נעשה על ידי בעלי המשק בעודם בחיים. רק בן ממשיך אשר מינויו בוצע בהתאם לדין יהא זכאי לקבל את הזכויות במשק לאחר פטירת בעלי המשק .

1.       על בעלי המשק (ההורים) והבן הממשיך לפנות למושב/ לאגודה בבקשה בכתב למנות את הבן הממשיך .

2.       על ההורים לפנות לסוכנות היהודית בבקשה בכתב למנות את הבן הממשיך , עבור בקשה זו יש לשלם אגרה ויש לצרף אסמכתאות בנוגע לקבלת הבן הממשיך על ידי האגודה, על ההורים ועל הבן הממשיך לחתום על הצהרות והתחייבויות שונות בהתאם לדרישת הסוכנות . על המסמכים השונים להיחתם מול עורך דין.

3.       לאחר השלמת ההליכים מול האגודה והסוכנות על ההורים והבן הממשיך לקבל את האישור הסופי למינוי הבן הממשיך וזאת מבעלי הזכויות הקנייניות במשק, הלו הוא מנהל מקרקעי ישראל.

למינוי כדין של בן ממשיך ישנה חשיבות עליונה שכן אחרת ייתכן וייווצר מצב עגום של בן שהקים את ביתו על המשק, ליד הוריו, חי עם משפחתו שנים רבות במשק ועיבד את המשק תוך הסתמכות על קבלת מלוא הזכויות במשק לאחר פטירת ההורים ולאחר פטירת ההורים ימצא עצמו ללא כל זכויות במשק רק משום שמינויו כבן ממשיך לא הושלם כדין.

תוצאה קשה זו יכולה להיווצר גם טרם פטירת ההורים , במקרה בו לאחר שנים רבות החליטו ההורים למנות בן אחר כבן ממשיך במקום הבן שהוגדר על ידי ההורים כבן ממשיך עד למועד זה מטעמים שונים. או מצב בו הבן הממשיך המיועד ובן/בת הזוג מתגרשים וההורים רוצים להבטיח כי בן/בת הזוג לא יקבל מחצית מהזכויות במשק ולפיכך מחליטים למנות בן אחר כבן ממשיך. לחלופין אם לא ימונה הבן הממשיך כדין ייתכן מצב בו המשק יועבר לידיים שאינם אלו להם רצו ההורים כי המשק יועבר.

באופן כללי, מינוי כדין ימנע מההורים את אפשרות חזרתם מהתחייבות מינוי הבן הממשיך. ויודגש- מינוי חלקי (לדוגמא על ידי קבלת אישור למינוי הבן הממשיך על ידי האגודה והסוכנות אך לא על ידי המנהל) אינו מהווה מינוי בן ממשיך כדין.

על אף האמור לעיל, בנסיבות מסוימות, בית המשפט הכיר בזכויות מלאות ו/או חלקיות במשק גם עבור בן אשר מינויו לא הושלם כדין כבן ממשיך. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומכריע בשאלה האם לבן הממשיך אשר לא מונה כדין ישנם זכויות במשק או לאו וזאת על בסיס ההסכמות וההבנות שהיו בין ההורים והבן הממשיך במועד "ההבטחה" למינוי הבן כבן ממשיך, התנהגות הצדדים לאורך השנים, עקרון ההסתמכות, השקעות במשק על ידי הבן הממשיך, שינוי מצבו של הבן הממשיך לרעה בעקבות התחייבות הוריו כלפיו כי ימונה כבן ממשיך ויקבל את הזכויות במשק לאחר פטירת הוריו ועוד.

למעשה ההסכם בין ההורים לבן לפיו, הבן ימונה כבן ממשיך ויקבל את המשק לידיו לאחר פטירת ההורים מהווה הסכם מתנה. עד לפטירת הורי הבן הממשיך,הזכויות בנחלה נשארות של ההורים. ככל והמינוי הושלם כדין הרי מדובר במתנה שהושלמה ולא ניתן לחזור ממנה אלא על פי דיני החוזים. ככל והמתנה לא הושלמה  מינויו של הבן הממשיך הינה התחייבות לתת מתנה אשר ניתנה מהורי הבן הממשיך לבן הממשיך. התחייבות זו מחייבת מסמך בכתב. במקרים מסוימים, הקבועים בחוק המתנה,  הורי הבן הממשיך יוכלו לחזור בהם מהתחייבות זו ולבטל את מינוי הבן הממשיך לדוגמא התנהגות מחפירה מצד הבן הממשיך עשויה, לזכות את ההורים בחזרה מהמינוי כך גם במידה והבן הממשיך לא עמד בהתחייבויותיו כלפי ההורים.

החוזה המשולש קובע כי, חבר המושב רשאי להעביר את זכויותיו כבר רשות במשק, לאחר פטירתו, לבן ממשיך בו הוא בוחר ובלבד שאותו בן אושר על ידי המושב והסוכנות על פי הנהלים והקריטריונים של מנהל מקרקעי ישראל. כאשר ההורים לא בחרו בן ממשיך בעודם בחיים וזאת בהתאם לתנאי מנהל מקרקעי ישראל כפי שפורט לעיל, ימונה הבן הממשיך בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965. בהתאם לחוזה המשולש ולסעיף 114 הנ"ל המשק יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון. (תמ"ש (תל-אביב-יפו) 25620/01 – ישמח שמואל ואח' נ' סוקול אריה)

בהתאם לחוזה הדו צדדי הקריטריונים להורשה ו/או להעברת הזכויות במשק הינם שונים ותלויים במועדחתימת החוזה הדו צדדי.

נוכח האמור לעיל, ניכר כי על בעלי המשקים להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום המושבים והאגודות השיתופיות וזאת בטרם יתחייבו כלפי ילדיהם ו/או בטרם יערכו צוואה , על הבן הממשיך להיוועץ עם עורך דין כאמור בטרם יקבלו על עצמם את מינוי הבן הממשיך ועל מנת להבטיח כי המינוי יתבצע כדין. היערכות/התייעצות מבעוד מועד מונעת סכסוכים ועימותים בין בני המשפחה בין אם טרם פטירת ההורים ובין אם לאחר מכן.